איך מורידים את השומן הבטני?

אני זוכרת את אמא שלי, רצה מרתונים, מתאמנת באופן קבוע, שומרת על אורח חיים בריא וחוץ מנשנושים פה ושם - אוכלת

ממש בריא! ועדיין סביב גיל 45 פתאום צצה לה בטן קטנה, היא קראה לה "הצמיג".

לא משנה כמה היא התאמנה, כמה כפיפות בטן, ריצה, דיאטות - כלום לא עזר וזה מאוד תסכל אותה.

כשהתחלתי ללמוד על המאזן ההורמונלי ועל גיל המעבר, למדתי שמה שקרה לאמא שלי הוא ממש לא מקרה בודד. אלא כאב נפוץ שמטריד ומתסכל נשים רבות.

להבדיל מהחשיבה המקובלת "הצמיג" לא ירד אם תאמצי תזונה שבסיסה גירעון קלורי ותתאמני 3 פעמים בשבוע. למעשה, אם תדחקי את הגוף למצב גירעון קלורי, לצד אימונים אירוביים, המצב אף עשוי להחמיר.

הגוף יכנס למצב הישרדות מלחמתית, יופיעו חשקים (בעיקר למתוקים), חוסר סבלנות, עצבנות והרבה מאוד תסכול, כי את עושה כל כך הרבה! ועדיין, הצמיג שם.

יכול להיות שאת קוראת את זה מסתכלת על הבטן ומתמלאת בתחושות לא נעימות על הגוף שבוגד בך אחרי כל השנים יחד, עכשיו בואי נעצור את ההסברים ונפנה מקום לעצמך. את יודעת טוב ממני שהגוף משתנה לאורך השנים. הוא השתנה כשקיבלת וסת לראשונה, כשהתבגרת מנערה לאישה, בהריון, לאחר הלידה וגם עכשיו, עוד שינוי.

לפעמים השינויים הגופניים הללו גורמים לטלטלה נפשית עד כדי התאבלות ופרידה מאיך שהיית ונראית בעבר. אם את מרגישה כך, חשוב לי להגיד שזה בסדר.

לא רק שזה בסדר, אני חושבת שכדאי לפנות לרגשות האלו מקום. כי מהניסיון שלי, כשאין מקום לבטא את הכאב, יגיעו חבורת שיפוטיות, ביקורת ומישטור עצמי - אלה יגידו לך כמה שזה לא בסדר, כמה היית יכולה לעשות אחרת. זו חבורה שלא כדאי להתיידד איתה לאורך זמן כי היא מונעת ממך את הדבר החשוב ביותר - הקשר שלך איתך. החבורה הזו מפריעה לך לראות כמה את נפלאה וראויה בדיוק עכשיו. כן גם ככה עם קצת בטן!

ויאללה, מי שיש לו בעיה עם המראה או הבטן שלך אז (תשלימי לבד)!

עכשיו, אם אחרי מה שקראת בא לך בכל זאת להבין למה הגוף פתאום מרגיש צורך לטפח בטן קטנה, מה זה אומר על המצב ההורמונלי שלך וממה כדאי להיזהר - בואי נמשיך

למה פתאום צץ השומן הבטני?

בקצרה - ירידה ברמות אסטרוגן, השפעה על מנגנון הפרשת האינסולין וחוסר איזון בין אסטורגן לטסטסטרון.

המערכת ההורמונלית שלנו מכילה הורמונים רבים הנמצאים בקשר הדוק זה עם זה, כל שינוי ברמה של הורמון אחד גורם להפרשה או הפסקת הפרשה של הורמון אחר.

בעקבות הירידה ברמות האסטרוגן נראה חוסר איזון בכמה מקומות:

1. הקשר בין אסטרוגן לתאי שומן - לתאי השומן קולטני אסטרוגן. כאשר אסטרוגן נקשר לקולטנים אלו הוא יכול להשפיע על המטבוליזם של התא בדגש על הפחתת פירוק השומן לצורך ניצול אנרגיה.

2. הקשר בין אסטרוגן לאינסולין - אסטרוגן עוזר לווסת את הרגישות לאינסולין. לכן עם הירידה בכמות האסטרוגן, גם הרגישות לאינסולין יורדת ולכן הסוכר נשאר בדם זמן רב יותר. גלוקוז (סוכר) הנמצא זמן ממושך במחזור הדם בד"כ נאגר כגליקוגן בכבד ובשרירים, כשהמאגרים האלו מלאים הוא נאגר כשומן. בנוסף, רמות גבוהות של אינסולין למעשה מאותתות לגוף שכרגע יש מספיק סוכר ולכן אין צורך לפרק שומן. בנוסף, ירידה ברגישות לאינסולין יכולה להוביל בהמשך לסכרת ולכן חשוב להכיר ולהיות במעקב אחר המדדים.

3. הקשר בין אסטרוגן לטסטסטרון - טסטסטרון הוא הורמון המין הגברי, אך גם מיוצר אצל נשים בשחלות ובלוטת האדרנל בכמות קטנה. אסטרוגן גורם לחלוקת תאי השומן באזורי הישבן ויריכיים בעוד שטסטסטרון גורם לחלוקת שומן באזור הבטן הקדמית. כאשר האסטרוגן יורד, היחס בין האסטרוגן לטסטסטרון משתנה. כלומר, אנחנו עשויות לראות תסמינים דומיננטיים של טסטסטרון כמו שומן באזור קדמת הגוף.

ירידת האסטרוגן היא תהליך טבעי, אז מה כן אפשר לעשות?

1. לשים לב מתי את אוכלת - זה הזמן להתחיל לשים לב לשעות הארוחות שלך. כדי להפחית את רמות האינסולין והסוכר בדם, נעדיף ארוחות בשעות קבועות ללא נשנושים. אם את בכל זאת לא רוצה לוותר על המתוק אחרי הארוחה, עדיף שתצמידי אותו כמה שיותר לארוחה. זאת כדי לא ליצור "פיק" אינסולין אחרי הארוחה וכעבור שעה-שעתיים "פיק" נוסף בעקבות הנשנוש המתוק.

2. לשים לב מה את אוכלת - האמת צריכה להאמר גם אם היא לא נעימה לאוזן, כל מה שתופח על השיש יתפח גם בגוף. כן אני מדברת על לחמים, מאפים, מתוקים. אבל גם על פחמימות באופן כללי. כאן חשוב להגיד שכל אחת נמצאת במקום אחר מבחינת אורח חיים, גנטיקה ושלב בגיל המעבר ולכן חשוב להתייעץ עם גורם מומחה לפני שמורידות ביום בהיר אחד את כל הסוכרים והפחמימות מהתפריט.

3. להחליף נשנושים מתוקים באגוזים, ירקות ומוסיפות הרבה ירוקים לתזונה.

4. לפתח מסת שריר - שומן הוא תא שאוגר אנרגיה, שריר הוא תא ששורף אנרגיה. ככל שיהיו לך יותר תאי שריר שיצטרכו אנרגיה, אז הגוף יצטרך להשתמש בסוכר שבדם ובמאגרי השומן (AKA ביי ביי לשומן בבטן כי צריך את האנרגיה לבניית שרירי ידיים). וכאן תרוויחי גם שמירה על בריאות העצמות, מניעת אוסאופרוזיס כמו גם השפעה מיטיבה על תחושת החיוניות והאנרגיות לאורך היום.

5. "פשוט להירגע" - סתם איזה מעצבן זה שאומרים את זה ככה נכון? אבל חשוב שתדעי שכשאנחנו נמצאות במצב של סטרס מופרש הורמון הנקרא קורטיזול, מדובר בהליך טבעי ותקין שמתרחש בגוף ומטרתו לעזור לנו להתמודד בהצלחה עם מקור הסטרס. אבל, כשאנחנו נמצאות בסטרס ממושך והקורטיזול גבוה זמן רב, הרגישות לאינסולין יורדת והסוכר נאגר בתאי שומן בטני. בנוסף, מצב של סטרס ממושך פוגע במנגנון הרעב-שובע ועלול לגרום לך להרגיש דחפים בעיקר למתוקים ופחמימות, תאבון מוגבר או ירוד ואף לגרום לאכילה רגשית.

ברפואה הסינית

אגירה של שומן באזור הבטן נחשבת לעודף נוזלים או לחות, העיקרון הטיפולי במקרה זה הוא שילוב בין הנעה ופינוי העודפים. הטיפול מתרחש בשיתוף פעולה עם הגוף, כלומר נותן כיוון ועוזר לגוף לעשות את מה שהוא טוב בו.

הטיפול יתבצע באמצעות דיקור, מגע (שיאצו/טווינא) אך במצבים כאלו בעיניי יש 2 דרכי טיפול מאוד אפקטיביות:

1. תזונה - ברפואה הסינית חשיבות רבה לזמני הארוחות, כמות האוכל בכל ארוחה וגם מה נמצא בצלחת. התזונה לפי הרפואה הסינית חילקה את המזונות לטמפרטורות וטעמים, כך למשל אבטיח (שהוא גם צמח מרפא ברפואה הסינית) נחשב למקרר, עשיר בנוזלים וכצמח מרפא עוזר במצבים של התייבשות ומכת חום. לכן, בהרכבת המלצות או תפריט תזונה לפי הרפואה הסינית, אני משתמשת בידע התזונתי- מערבי ומשלבת את הידע מהרפואה הסינית.

2. צמחי מרפא - רפואת הצמחים קיימת בכל חברה מסורתית (גם ביהדות). זו אחת הרפואות העתיקות והמרתקות ביותר בעיני כי עברה והשתמרה במשך דורות תוך ניסוי וטעיה. הצמחים מותאמים באופן אישי לאחר תשאול מעמיק כדי להבין את המבנה של המטופלת, את חוסר האיזון ולבחור את הצמחים המדויקים ביותר לה.

נוי קרקו - מטפלת ברפואה סינית לנשים בגיל המעבר

*כל האמור הוא בגדר המלצה בלבד, כדאי להיוועץ עם איש מקצוע טרם יישום ההמלצות